המהפכה החדשה לא נלחמת בחושך. היא מאירה אותו. זה נקרא להאיר את החושך. במקום להלחם בחושך, מה שרק יעצים את החושך, יש פשוט להדליק את האור והחושך יעלם. דמיינו חדר חשוך, האם תלחמו להבריח את החושך? כמובן שלא, זה לא הגיוני, יש רק להדליק את האור. במקום להיות נגד, להיות בעד. להיות השינוי אותו אנו מעוניינים לראות בעולם. כמו שאמר בודהה: שנאה לא נפסקת על ידי שנאה, שנאה נפסקת על ידי אהבה – זוהי האמת הנצחית, או כמו שנאמר במשנה: "איזהו גיבור שבגיבורים? ההופך שונאו לאוהבו". המשימה שעומדת לפנינו היא כזו ממש – להבין שכל חוסר הצדק –  הכל מקורו באנוכיות שלנו ובנפרדות בינינו ומשם לשנות דרכינו באחריות. עלינו להבין שמשמעותה האמיתית של קדמה הנה עולם המסוגל לקיום עצמי ארוך-טווח ושקיום כזה אינו אפשרי בתרבות שמקדשת רווח אישי ובטחון פרטי תוך התעלמות מהכלל. עמודי התווך לקדמה אמיתית הם ערכים אנושיים בסיסיים כגון ערבות הדדית, סובלנות ונתינה. עלינו להלחם בחושך שנמצא בתוכנו, בדרך האינטליגנטית ביותר – להאיר אותו. זוהי בריאה של עולם חדש "יהי אור".

אנחנו דורשים מממשלות ומתאגידים צדק אך עלינו לדרוש אותו גם מעצמנו. עלינו לעשות חשבון נפש, כאן ועכשיו. אם נעז אז נראה שאנחנו חיים בתרבות שביסודה היא מאד אנוכית. כולנו יודעים שהאדם המודרני די חומרני, אלים, לקחן ומניפולטיבי. אנחנו גם יודעים שהחברה שלנו משקפת במבנים הפוליטיים-כלכליים-סביבתיים את הנפרדות וחוסר ההרמוניה בינינו. לצערנו אנחנו גם יודעים שזה לא בריא לא לגוף ולא לנפש. תכלס הערכים שלנו כחברה די מגעילים, איפה אנחנו ואיפה תודעת 'ואהבת לרעך כמוך', שכחנו את שפת האהבה. אנחנו יכולים להמשיך לקחת זה מזה ולנצל זה את זה או להפוך את הכיוון ולהיטיב ולשרת זה את זה. כבני אדם עלינו לראות את העולם כשאול מהדורות הבאים, ולא כירושה מהדורות הקודמים. זו אחריות שלנו כבני אדם.

למעשה יש לפעול בשתי זירות במקביל – הזירה התודעתית והזירה המערכתית. מצד אחד ליצור מסגרת רוחנית חדשה שמבוססת על ערכים אנושיים כמו חמלה, אכפתיות, אי-אלימות ושלווה, ומצד שני לשנות את המבנים החברתיים-כלכליים והטמעתם בחינוך כך שיתאימו למהפך הפנימי. אם רק נלחם בחוץ על שינוי לא נוכל לעשות דבר בר-קיימא, זה כמו לרפא את הענפים. למעשה יש לעשות טיפול שורש! לרפא את התודעה, את מערכת האמונות הפנימית. סוף מעשה במחשבה תחילה – כלומר יש לטפל קודם במחשבה לפני המעשה, ושם יש לעשות זינוק מחשבתי אדיר.

כשאתה מתחיל את המסע פנימה אתה מפסיק לברוח ולהעמיד פנים, מפסיק להיות מזויף, מתחיל להתעורר, ואז תבחין פתאום בעוד כמוך שמרשים לעצמם להיות אמיתיים, הם כל הזמן היו שם לידך. מאוהבים, שרים, רוקדים. הם תמיד נתנו לך יד והזמינו אותך למסיבה הזו שנקראת חיים, רק שאתה היית טרוד מכדי לראותם ואת ידם המושטת. אלו מהפכני האהבה. בוא, תצטרף למסיבה. זה הזמן לנשום ולהרגע. בואו נשנה את העולם יחד באהבה.

במהפכה אנחנו מקיימים כמה פרויקטים שמטרתם הפצת אהבה,
אך גם הכשרת הלבבות שלנו עצמנו כדי לעדן את נפשנו ולהתחבר אל הלב.
דוגמאות לכמה מהפרויקטים שלנו שמטרתם להכשיר את עצמנו במסע:

  לומדים אחדות – פרויקט לאב-שוק: אנו נפגשים במקום מסוים ויושבים בזוגות/שלשות על ספסלים או נשענים על עצים, סתם חלק מהנוף, וברגע מוסכם כולנו קופצים ומקיפים עובר אורח תמים שמיד נרגע כשנותנים לו פרח ושרים לו שיר, אומרים לו יחד שאנחנו אוהבים אותו, והוא ממשיך בדרכו המום ונרגש אחרי שהוא קיבל love-shock.

  לומדים חמלה – פרויקט ברכה מכל הלב: אנו נפגשים בכניסה לבית חולים, מתפצלים לזוגות ומחלקות ובתוך שעה אחת מבקרים את כל החולים ומשפחותיהם, מברכים מכל הלב ברפואה שלמה, מחבקים ומשאירים מתנה.

  לומדים חיוביות – פרויקט אנחנו בעד: תהלוכה גדולה של עשרות אנשים שיוצאת להפגנה גדולה מצוידת בתופים והרבה שירים, ההפגנה הולכת ק"מ בעיר עם "שלטי בעד" כמו: "אנחנו בעד זכויות אדם", "אנחנו בעד אמנות ואמנים", "אנחנו בעד שכר דירה הוגן", "אנחנו בעד שנסתכל בעיניים", "אנחנו בעד בעלי חיים". המסר החיובי מחלחל.

  לומדים חגיגה – פרויקט לאב-מוביל: באטמן הוא לא היחידי עם רכב מהפכני, גם לנו יש, אחד אדום שכזה שמפוצץ בלבבות ועליו רמקולים, ואנו עוברים איתו בנקודות משתנות בעיר ויוצרים מסיבות ספונטניות, ומזמינים אנשים באמצע החיים לרקוד איתנו לצלילים שהדי-ג'יי בוחר. כולם אוהבים לקבל את הסטיקר "כמה טוב לחיות" כמזכרת מהמסיבה.

  לומדים קירבה – פרויקט אנא מחיבאק: קירוב לבבות ודו-קיום בין יהודים וערבים ביפו, גרסא לחיבוק חינם רק עם בני דודינו הערבים במטרה להעביר מסר, שהאהבה כמו שהיא עיוורת, היא גם לא מבחינה בין זהויות שונות.